“אי” במרכז המטבח הביתי – כן! לא? אולי?! מתי??? כמה…איך עושים את זה נכון?!
הגדרה מילונית: אי – זכר
- יבשה שמוקפת מים מכל צדיה – island
- אזור או תחום השונה מסביבתו מבחינה כלשהי
ה”אי” שמעניין אותנו בשורות הבאות הוא כמובן זה שמוצב במטבח, במרכז החלל, ששונה מסביבתו מבחינה כלשהי.
במה יכול להיות אי שונה מסביבתו?
- האי נמצא במרכז החלל, פחות או יותר, ולא מוצמד לקירות. ז”א, הוא חשוף ברב המקרים מארבעה כיוונים, ודרושה התייחסות תכנונית לכל כיוון וכיוון. (בניגוד לארונות המטבח הרגילים שבדרך כלל מוצמדים לקיר לפחות בכיוון אחד.)
- האי יכול לשמש גם לישיבה (לאכילה , לבישול, להתכנסות, להכנת שיעורי בית וכו’).
- ניתן לשלב חומרים וגוונים שונים באי ובכך להדגיש את שונותו (חומר הארונות, חומר משטח העבודה, הטקסטורה שלהם או הגוון שלהם).
- אי בדרך כלל יוצר מקום בילוי חברתי, מאחד, מקרב בין אנשים = יש לו אופי, הוא קשור ביחסים…
בעבר, המטבח היה חדר עבודה סגור, ולכן התכנון שלו כלל לא עסק בעיצוב, במפגשים חברתיים וכו’, אלא בפונקצית הבישול בלבד.
בבתים המודרניים, המטבח פתוח לחלל המרכזי והוא בדרך כלל חלל משותף עם פינת האוכל והסלון. לכן, ה”אי”, תופס מקום של כבוד במטבחים מודרניים, ומשתלב יותר ויותר בתכנון מטבחים עכשוויים.
בחלק מהאיים, המיקוד הוא באחסון נוסף ומקומות ישיבה, בחלק מהאיים, מרכז אזורי העבודה (הכיור והכיריים) ממוקמים באי והעבודה מתנהלת כשהפנים אל הבית.
האם בכל חלל פתוח נכון לתכנן אי? – לא!!!!
לאי יש מגבלות שצריך לקחת אותם בחשבון שמתכננים אותו ולשקול האם הוא מתאים לחלל הספציפי או לא?:
- על מנת שהמעברים במטבח יהיו נוחים ומרווחים, יש לשמור על מעבר של 1.0 מטר לפחות מסביב לאי. במקומות מסוימים רצוי 1.20 מטר לפחות (למשל מול פתיחת המדיח או המקרר). אם אין אפשרות ליצור מעברים כאלה מינימליים- יש לוותר על חלום האי.
- אם כדי להשאיר מרווחים מינימליים, נוצר אי קטנצ’יק או “נקניקי” – כדאי לוותר עליו. הוא לא יראה טוב ולא יענה לצרכים.
- כדאי להכיר את אורח החיים של המשפחה ואת ההרגלים שלהם…אם הם “ברדקיסטים” שמשאירים את כל הכלים בכיור…- מומלץ שהכיור לא יוצב באי.
- אם האי קרוב מאד לפינת האוכל, רצוי לוותר על מקומות ישיבה באי, כדי שהחלל לא יראה כמו חנות כסאות…ואם כבר מוותרים על הישיבה, כדאי לחשוב – האם אנחנו עדיין חושקים בו?! (לוקחים בחשבון לפחות 55 ס”מ רוחב לאדם לישיבה.)
- במטבחים בהם האי הוא משטח העבודה היחיד (בדרך כלל מאחוריו יוצבו ארונות גבוהים ברצף), יש לחשוב היטב מה עושים עם מכשירי החשמל הקטנים שמשמשים את היומיום (מכונת קפה, קומקום, בר מים מיקסר, מעבד מזון, טוסטר קופץ וכו’) ולמצוא פתרונות מתאימים לכל אלה. כמובן שיש פתרונות, רק צריך לתת עליהם את הדעת.
- במטבח בו הכיור מוצב במשטח צמוד לקיר, והכיריים באי, יש לקחת בחשבון שאין משטח עבודה משותף ביניהם. זה לא מתאים לכל אחד, וגם גורם לטפטופים רבים על הריצפה ביניהם (דמיינו טיגון שניצלים בו מידי פעם רוצים לשטוף את הידיים מפירורי הלחם…), יש אגב כאלה שמתנהלים עם זה מצויין…(כמו למשל חברתי ורד – ראו מטבח בכרכור).
קיימים סוגי “איים” רבים, כדאי לבחון מיהו הוא “האי שלכם”? זה שעונה לכל הדרישות…
- אי במרכז החלל שהוא משטח עבודה נוסף למשטח במטבח צמוד הקיר.
- אי במרכז החלל שהוא משטח העבודה היחיד במטבח (בדרך כלל מאחוריו יוצב קיר ארונות גבוהים).
- אי במרכז החלל שהוא משטח העבודה העיקרי, מאחוריו או מצידו יש מטבח נישה (קיר של ארונות גבוהים עם גומחה באמצע)
- חצי אי – אי שמחובר לקיר או לארונות מכיוון אחד בלבד ובולט למרכז החלל.
מעבר לכל מה שכבר כתבתי…מה עוד חשוב לזכור בתכנון אי?
- לא לשכוח לתכנן תאורה הולמת לשימושי האי השונים.
- לא לשכוח למקם שקעי חשמל במשטח העבודה עבור מכשירי חשמל קטנים.
- אם מתכננים כיריים באי, חשוב לדאוג להכנה לקולט אדים לאי (יש המון אפשרויות…זה כבר בכתבה אחרת) על מנת שאדי הבישול לא יתפזרו על כל הבית.
- שאלת השאלות: האם האי תורם למטבח שלנו או גורם לאילוצים מרגיזים? אם הוא תורם ל”ביחדנ’ס” של הבית, לדבק הטוב הזה שלשמו אנחנו קמים בבוקר – אז קדימה!
ואני, כמובן כאן, לעזור לכם להגשים חלומות מתוקים בתכנון.
